על הראל סקעת ופרטיות הומופובית

אתחיל בגילוי נאות: לא ראיתי את כוכב נולד אף פעם וסוג המוזיקה שהראל סקעת שר לא כל כך מעניין אותי. אפילו לא ראיתי את הסרט הדוקומנטרי שבו הוא יוצא מהארון וכל הידע שלי בנושא מגיע ממה שקראתי אונליין. לראשונה נחשפתי למיניות השנויה במחלוקת של הראל סקעת בפוסט המצוין של אייל גרוס. עכשיו, כשהראל סקעת יצא מהארון ותמה, כנראה, הסאגה הזו, יהיה זה זמן טוב לנסות להבין מה קרה שם בעצם. מי שלא מכיר את הרקע לסיפור הנוכחי (האם קיים אדם כזה?) מוזמן לפנות לפוסט של אייל גרוס.

הדעה הרווחת, נדמה, היא שגל אוחובסקי היה לא בסדר. הוא הוציא את סקעת מהארון וכך פגע בפרטיותו ומנע מסקעת לצאת מהארון בקצב שלו (ואיפה הסולידריות ההומואית שלו, לעזאזל?). גל אוחובסקי טען שהושפל על ידי הופעתו של אמן בארון בעצרת גאווה והואשם באאוטינג. לטעמי, גל אוחובסקי לא ביצע אאוטינג וגם הרגיש מושפל בצדק.

אאוטינג, לפי וויקיפדיה, הוא "חשיפה של זהותו המינית או נטייתו המינית של אדם, ללא הסכמתו". אני מניח, ולא שמעתי עד כה עדויות אחרות, שלאוחובסקי לא היה ידע אישי על המיניות של הראל סקעת כתוצאה מקשר אישי ביניהם. למעשה, סביר להניח כי אוחובסקי האמין שסקעת הוא הומו בארון על סמך מה שהיה ידוע לכולנו. נזכיר כי הראל סקעת נכנס למוקד העין הציבורית בכוכב נולד, שם הוא שר שיר אהבה בגוף זכר לגבר. לאחר מכן, סקעת שר את אותו שיר ממש בעצרת לזכר הפיגוע בבר נוער. בכך סקעת העלה בעצמו את נושא המיניות שלו לדיון הציבורי. האם ניתן לומר שאוחובסקי חשף את זהותו המינית או נטייתו המינית של הראל סקעת, אם גיבש את דעתו על סמך העובדות הנ"ל? התשובה היא בבירור לא. למעשה, היציאה מהארון של סקעת לא היתה מפתיעה אף אחד גם אם אוחובסקי היה שותק.

אם אין פה בעצם שאלה של אאוטינג בכלל, אז השאלה היא האם מותר לדבר על מה שידוע לכולם, על הסוד הגלוי הזה. בהתחשב בכך שיש עניין ציבורי (במדורי הרכילות) בבני זוג של כוכבים, אנחנו מקבלים שבמסווה של פרטיות, ההעדפות המיניות והנטיה המינית של סקעת מקבלים יחס שונה מאלו שהיו מקבלים אם הן היו מכוונות למין הנשי. במקרה הזה מדורי הרכילות היו שמחים לדווח שסקעת נראה עם בת זוג כזו או אחרת. כלומר, הומוסקסואליות היא פרטית והטרוסקסואליות היא ציבורית. אייל גרוס מתייחס לתופעה הזו בפוסט מופתי נוסף. הוא מביא בתור דוגמא את עברי לידר, שנראה בציבור עם בן זוגו וגם אמר בראיונות שהשירים שלו מדברים עליו עצמו. בכל זאת, לידר לא הצליח להתחמק מראיון היציאה מהארון לפני שנהיה לגיטימי לדווח על 'חייו הפרטיים'.

יש להדגיש שלא מדובר בנעשה ב'חדר המיטות'. כשהראל סקעת שר את שיר האהבה ההוא, הוא לא שר על סקס – הוא שר על אהבה. למעשה, למרות שהוא יצא מהארון, כל מה שאנחנו יודעים זה שהוא הרגיש רגשות אהבה (או לפחות התאהבות) בגבר, ואנחנו לא יודעים שום דבר על הנעשה בחדר המיטות שלו. למעשה, יכול להיות שהוא אפילו עדיין בתול (כך!). אין לי כל עניין לדון בשאלה הזו, אלא רק להדגיש: הפרטיות מגינה על מין בן הזוג הרצוי שלו, ולא על הנעשה בחדר המיטות שלו.

נראה שמי שאומר שזה אאוטינג לא מתכוון להגדרה שבוויקיפדיה, אלא אולי לטיעון הבא: אור הזרקורים שהפנה גל אוחובסקי לסוד הגלוי והידוע לכל מעורר דיון במיניות של סקעת, וזאת בעוד שהאחרון עובר תהליך התמודדות פנימי ולא מוכן עדיין לצאת מהארון. אבל בעוד שתהליך ההתמודדות שעבר לכאורה סקעת נותן לו חסינות מדיון, התמודדויות שעוברים כוכבים אחרים לא היו נותנות להם חסינות. קשה להאמין שלא יהיה לגיטימי לדון בהריון לא רצוי, גירושין או חזרה בתשובה של כוכב. שוב, הומוסקסואליות נותרת פרטית עד שהאדם הופך אותה לציבורית בעצמו, ולאף אדם אחר אסור לקדם את התהליך הזה.

אפשרות שלישית היא שדבריו של גל אוחובסקי נתפסים כראיה נוספת להעדפות המיניות או הנטייה המינית של סקעת. למשל, אולי הידע של אוחובסקי מגיע מכך שסקעת נראה במקומות בילוי של גייז. במקרה הזה יש המצפים שהקהילה תשמור על הסוד, עד שסקעת יסיים את תהליך היציאה מהארון מיוזמתו. כלומר, מקומות בילוי של גייז לא נחשבים למקומות ציבוריים לצורך הדיון הציבורי והלגיטימיות של דיווח בעיתון. שוב, הומוסקסואליות היא פרטית.

הגישה הזו, הגורסת כי הומוסקסואליות היא פרטית בעוד הטרוסקסואליות ציבורית, היא הומופובית. למה? כי היא הופכת את ההומוסקסואליות לסוד שיש להתבייש בו. שכן אם אהבה של גבר לאישה, או זוגיות של גבר ואישה, הם דברים בנאליים ופומביים (והו, הם פומביים: למעשה השנה הוזמנתי לשלושה ארועים שחגגו את ההטרוסקסואליות, ואפילו נפרדתי מצ'ק על סך שלוש מאות שקל בכל פעם), ואהבה של גבר לגבר או זוגיות של שני גברים היא כברירת מחדל סודית, הרי שהומוסקסואליות היא דבר שיש להסתיר. בשם הפרטיות אנחנו מתחזקים ארונות שקופים. כלומר, אנחנו מחזקים את הגישה שהטרוסקסואליות עדיפה על הומוסקסואליות בכך שאנחנו מתייחסים אל ההומוסקסואליות כמשהו ש"אמור" להיות סודי.

העובדה שעצרת גאווה שהקהילה הגאה תמכה למעשה בגישה הומופובית כזו היא באמת משפילה בעיני. הראל סקעת עצמו פעל בצורה הומופובית בכך ששר את השיר ששר ולאחר מכן הכחיש שהוא הומו בראיון. הוא הפך את ההומוסקסואליות שלו לסוד גלוי, ובכך, למשהו שיש להתבייש בו. הוא עשה את אותו דבר שוב כשהופיע בעצרת (והמשיך להכחיש).

הראל סקעת רק חזר בכך על הגישה הרווחת בחברה הישראלית החילונית. ברור שמבחינתו האישית, סקעת נדרש לאומץ כדי לעשות כל הדברים האלו, ושהוא הצליח להתקדם כאדם לכיוון החופש האישי שלו. הוא עבר (וכנראה עדיין עובר) את אותו תהליך שעובר על רוב ההומואים: דחייה של ההומופוביה שגדלנו איתה והפכה לחלק מאיתנו וקבלה עצמית.

בסופו של דבר, מהסאגה הזו יש ללמוד דבר אחד, והוא המסקנה הברורה מאליה והידועה מראש: אם אנחנו מאמינים בשיוויון בין הומואים לסטרייטים אנחנו צריכים התייחס להומוסקסואליות ולהטרוסקסואליות באותו אופן. (למעשה, המצב העדיף היה אם לא היו קיימות קטגוריות של אנשים שנקבעים לפי המין שהם מעדיפים, אלא רק העדפות מיניות שלא מהוות חלק מהזהות של אדם. אבל בואו לא נתגרה במזלנו.)

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s